ראשית עלי לומר כי המאמר הבא מדבר על אותם אנשים שאוהבים בשר, נהנים מהטעם שלו אך יחד עם זאת נמנעים מלאכול אותו עקב ההשפעות ההרסניות שיש לו על הגוף שלנו לאורך זמן.
כמובן שצמחונים מטעמי אידיאולוגיה / טעם אישי גם ימצאו במאמר הבא עניין אך המאמר נכתב במחשבה על הקבוצה הראשונה.
אני אפתח ואומר כי אני אוהב בשר. אני נהנה מהטעם שלו ועד לפני כמה חודשים המתנה הטובה ביותר שיכולתי לקבל זה הזמנה למסעדה בה אני אוכל לאכול סטייק אנטריקוט משובח וכמה יותר גדול – יותר טוב.
עם הזמן והשינוי שחל באורח החיים שלי הבנתי כי למעשה אני הורס במו ידיי את המכונה המופלאה שהופקדה בידיי. הבנתי שחלק גדול מבעיית משקל עודף נובע מעצם העובדה שאנחנו צורכים מזון שפשוט הגוף לא יודע "לקרוא" וכן הוא לא "תוכנת" לעכל אותו בצורה יעילה ומרבית ולכן נוצר מצב בו אנשים צורכים כמויות אדירות מדי יום של קלוריות אך יחד עם זאת נמצאים במצב של תזונה לקויה.
האומנם?
תשאלו את כל אותם אנשים אשר סובלים מעודף משקל אך נאלצים לקבל תוספי מזון בשל מחסור בויטמין כזה או אחר…
יש 2 סיבות עיקריות בגינן הפסקתי, כמעט כליל, לצרוך בשר / עוף בחיי היום יום שלי:
1. בשר / עוף זו חיה מתה. זו חיה מזוהמת וכדי שתהיה עדיין ראויה למאכל מפציצים אותה בחומרים משמרים ועוד חומרים נוספים שאלוהים יודע מהם מקורם.
יום אחד הגעתי להבנה הזו כשאכלתי סטייק. למעשה הבנתי שאני אוכל יצור מת. אני לא רוצה להשתמש במושגים המקצועיים כי אין לי את ההכשרה המתאימה לכך אך ההבנה הבסיסית שלי אומרת שכל מה שמרכיב את אותה חתיכת בשר מת. וזה לא צריך להכנס לגוף שלי.
2. ניסיון אישי: לאחר תקופה בה לא אכלתי בשר כלל הגעתי למסקנה שאני אוכל פחות אך יחד עם זאת אני שבע יותר.
ולהוכחה כמו הוכחה הזו לא צריך טיעונים נוספים.
אז למה אני אומר למה לאכול בשר דווקא שהתחלתם לשנות את אורח החיים שלכם לטבעי?
אני אומר לאכול בשר דווקא כשאתם בתהליך שינוי של אורח החיים שלכם כי אתם אוהבים את זה ואם אתם רוצים לשמור על התהליך הזה לאורח זמן עליכם לתת את המקום הראוי ואת הביטוי לצורך הזה שקיים בכם לאכול בשר.
מהניסיון שלי למדתי שאם אוכלים מדי פעם בשר (בפערים של שבוע לפחות) הגוף יודע להתמודד עם זה ולנקות את עצמו בהתאם.
אני אוכל בשר / עוף / דגים רק בארוחות מיוחדות. במהלך חיי היום יום שלי אני אוכל בעיקר פירות / ירקות ושאר מזון טבעי אבל אני מתפנק ונהנה מכל ביס כשאני אוכל בשר במהלך אותה ארוחה חגיגית.
תשאלו כל אתלט / ספורטאי / רץ מרתון, גם כשאתם בדיאטה הרצחנית ביותר לקראת תחרות כלשהי – יש את הפסקות הביניים האלו כי זו למעשה הדרך היחידה לרוץ את המסע הזה למרחקים.
אם תשכילו להבין שמדובר כאן ב – LONG RUN ותבינו שיש את הצד האפור שטמוע בכל אחד מאיתנו וגם לו צריך לתת את הביטוי המתאים אזי הבנתם את הסוד לאורח חיים בריא, כמו שאני רואה אותו.